מזה שנים רבות שאני מתנדבת במקלט לנשים מוכות בעיר מגוריי. המקלט מהווה בית חם לנשים שסבלו מאלימות מבני זוגן ועזבו את ביתן כדי להיקלט בו. המקלט לא מוכר ולא מפורסם מדי, פועל בשקט מסיבות מובנות, מציל ומשקם חיים.
אם תשבו קצת עם הנשים האלה ותשמעו את הסיפורים שלהן, כל אחת יותר עצובה מהשניה, תבינו שאף אחת לא חלמה שאי פעם תגיע למצב שבו היא נאלצת לברוח מבעלה ומהבית שלה כדי להציל את עצמה ואת ילדיה. גם תגלו שאין "חוקים" לאלימות הזאת ושהיא יכולה לפגוע בכל אחת ללא קשר למעמד, מגזר, מקום מגורים, או השכלה.
במקלט משקמות הנשים החוסות את תחושת הבטחון והתקווה לחיים טובים יותר.
איך את שואלת? בעיקר על ידי כך שמזכירים להן שהן לא לבד, ושיש מי שרוצה לעזור להן. הביחד תמיד יותר חזק מהלבד, והכוח הנשי הקבוצתי אכן יכול לשבור מחסומים. מחסומים שבעיקר יצרו הנשים האלו לעצמן כדי לשרוד את התופת שבהן הן חיו ככ הרבה שנים.
ולמה כל זה מעניין ואיך כל זה קשור לעיסוק שלי כעורכת דין לגיל השלישי? האמת שמצד אחד הוא לא קשור בכלל , ומצד שני הוא קשור לגמרי.
בחיים ההתנדבותיים שלי אני מנסה לעזור לנשים במקלט שמרגישות שאין להן שליטה על החיים שלהן, להחזיר להן את הכבוד העצמי ואת השליטה,ללמד אותן שאפשר אחרת ולהוכיח להן שהן מסוגלות...
כעורכת דין לגיל השלישי אני מנסה לעזור לאנשים לתכנן את העתיד שלהם ועל ידי כך לקחת שליטה על החיים שלהם, גם למקרה שיקלעו למצב בו יהיו חסרי שליטה לגמרי.
יפוי כוח מתמשך הינו מסמך משפטי אותו עורכים מראש כדי שנוכל לשלוט גם על העתיד הלא נודע שלנו. למי מכינים מסמך כזה? לאנשיםשרוצים לתכנן את העתיד שלהם לזמן שיאבדו את הכושר הקוגנטיבי שלהם לקבל החלטות לבד אם בגלל מחלות זקנה כגון אלצהיימר ודמנציה ואם בגלל פגיעה עקב תאונה שהפכה אותם לסעודיים.
המסמך מאפשר לאנשים לכלכל את צעדיהם, ולהיערך למקרים בהם תיפגע כשירותם לקבל החלטות, כך שיוכלו לחיות חיים עצמאיים ככל הניתן על פי הבחירות, רצונות וההעדפות שלהם, אותם הם קובעים מראש.
ותכלס מה אנחנו רוצים בעצם אם לא לחיות בכבוד...